תוכן עניינים
55 יחסים: מנחם מנדל משקלוב, מערבית, מצה שמורה, מצוות זכירת מעשה עמלק, מחיצה תלויה, מכון הר ברכה, מכירת חמץ, אשמנו מכל עם, אב הרחמים, נטילת ידיים, נטילת ידיים שחרית, סעדיה, סעדיה תלמיד הגר"א, סעודת משיח, ספרים חיצונים (הלכה), ערב פסח שחל בשבת, קערת ליל הסדר, קורבן פסח, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, שמחת תורה, שמואל שטראשון, שלמה זלמן הנאו, שבת הגדול, תפילות ראש השנה, תהילים מ"ב, תהילים מ"ו, תהילים נ', תהילים ס"ח, תהילים ע"ח, תהילים ע"ו, תהילים פ', תהילים ק"ד, תהילים ק"ה, תהילים קל"ה, תהילים קל"ו, תהילים קי"ד, תהילים ל"ב, תהילים ח', תהילים כ"ט, תהילים כ"ז, תהילים כ"ב, תהילים י"ט, תהילים י"ח, תהילים י"ב, ליל הסדר, ברכת אלוהי נשמה, ברכת שהכל נהיה בדברו, דינא דמלכותא דינא, הפטרה, הלכות ליל הסדר, ... להרחיב מדד (5 יותר) »
מנחם מנדל משקלוב
רבי מנחם מנדל אשכנזי בן ברוך בנדט משקלוב (ת"ק 1740 בערך - ל' בשבט ה'תקפ"ז, 27 בפברואר 1827) היה רב, מקובל, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ראשון העולים בעליית תלמידי הגר"א, מנהיג קהילת הפרושים בצפת ולאחר מכן בירושלים.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ומנחם מנדל משקלוב
מערבית
מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ומערבית
מצה שמורה
מצה שמורה בעבודת יד מצה שמורה היא מצה שבמהלך הכנתה נעשתה שמירה מיוחדת על מנת שלא תחמיץ, ולא רק שלא החמיצה "במקרה".
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ומצה שמורה
מצוות זכירת מעשה עמלק
מצוות זכירת מעשה עמלק היא מצווה המתייחסת לחובה לזכור את אשר עשה עמלק לבני ישראל בצאתם ממצרים.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ומצוות זכירת מעשה עמלק
מחיצה תלויה
מכללי מחיצה בהלכה, מחיצה תלויה היא מחיצה שתלויה ועומדת באוויר, ואינה צמודה לקרקע במרחק של למעלה משלושה טפחים.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ומחיצה תלויה
מכון הר ברכה
מכון הר ברכה הוא מכון מחקר תורני והוצאה לאור הממוקם ביישוב הר ברכה בשומרון ופועל לצד ישיבת הר ברכה.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ומכון הר ברכה
מכירת חמץ
מכירת חמץ היא הליך מכירה פורמלי הנהוג בהלכה היהודית, הנועד כדי להתמודד עם איסור חמץ בפסח.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ומכירת חמץ
אשמנו מכל עם
אשמנו מכל עם הוא פיוט קדום שנאמר כחלק מסדר אמירת הוידוי, ונועד לאפשר לחזור על הווידוי מספר פעמים.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ואשמנו מכל עם
אב הרחמים
אַב הָרַחֲמִים היא תפילה יהודית, המזכירה את נשמות הקהילות היהודיות שנהרגו על קידוש השם ומבקשת מאלוהים לנקום את נקמת דמן.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ואב הרחמים
נטילת ידיים
ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ונטילת ידיים
נטילת ידיים שחרית
ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים שחרית הוא חיוב מתקנות חז"ל הנזכרות בתלמוד, לפיה כל אדם הקם משנתו בבוקר מחויב ליטול את ידיו.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ונטילת ידיים שחרית
סעדיה
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א וסעדיה
סעדיה תלמיד הגר"א
רבי סעדיה ב"ר נתן נטע משקלוב (1751 - כ"ה באב תקע"ג, 21 באוגוסט 1813, ירושלים) היה רב ליטאי מתלמידי הגר"א, שעלה לארץ ישראל במסגרת עליית תלמידי הגר"א.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א וסעדיה תלמיד הגר"א
סעודת משיח
סעודת משיח היא סעודה שמקיימים בחסידות חב"ד לקראת צאת היום האחרון של חג הפסח (שביעי של פסח בישראל; יום טוב שני של גלויות בחו"ל).
לִרְאוֹת ספרי הגר"א וסעודת משיח
ספרים חיצונים (הלכה)
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 ספרים חיצונים הם ספרים שההלכה אסרה על קריאתם.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א וספרים חיצונים (הלכה)
ערב פסח שחל בשבת
ערב פסח שחל בשבת מתרחש כאשר י"ד בניסן חל בשבת, וליל הסדר נערך במוצאי שבת.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א וערב פסח שחל בשבת
קערת ליל הסדר
מנהג אחד של הנחת קערת הסדר עם כיוון השעון מהשעה שתים עשרה: כרפס, מרורים, חזרת, זרוע, חרוסת, ביצה. קערת הסדר במרכז שולחן הפסח. קערת ליל הסדר (גם קערת הסדר או קערת פסח) היא צלחת מסורתית שאותה נוהגים להניח על השולחן בליל הסדר.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א וקערת ליל הסדר
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א וקורבן פסח
רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה
מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ושמחת תורה
שמואל שטראשון
רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ושמואל שטראשון
שלמה זלמן הנאו
ספר "צוהר התיבה", ברלין תצ"ג 1733 הרב שלמה זלמן הכהן הנאו כ"ץ בן יהודה ליב כ"ץ (המכונה זלמן הענא, ובראשי תיבות: רז"ה; 1687–1746) היה מדקדק עברי בנוסח התפילה ומחדש כללים בלשון העברית וטעמי המקרא.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ושלמה זלמן הנאו
שבת הגדול
שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוא כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ושבת הגדול
תפילות ראש השנה
תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותפילות ראש השנה
תהילים מ"ב
תהילים מ"ב הוא המזמור הארבעים ושניים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-41) זהו המזמור הראשון בספר השני של תהילים.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים מ"ב
תהילים מ"ו
תהילים מ"ו הוא המזמור הארבעים ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-45) המסר המרכזי במזמור הוא "אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז"(ב) והוא מיוחס לבני קרח המוזכרים בספר דברי הימים כבני לוי וכמשוררים במקדש.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים מ"ו
תהילים נ'
תהילים נ' הוא המזמור החמישים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-49).
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים נ'
תהילים ס"ח
תהילים ס"ח הוא המזמור השישים ושמונה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-67).
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים ס"ח
תהילים ע"ח
תהילים ע"ח הוא המזמור ה-78 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-77 במספר).
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים ע"ח
תהילים ע"ו
תהילים ע"ו הוא המזמור ה-76 בספר תהילים ואחד משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים ע"ו
תהילים פ'
תהילים פ' הוא המזמור השמונים בספר תהילים.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים פ'
תהילים ק"ד
ברכי נפשי הוא מזמור ק"ד בתהילים העוסק בגדולת האל בורא העולם בכך שהוא נותן מזון לכל הבריות, כמו כן מפרט המזמור מקצת משבחי האל במעשה הבריאה כולה.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים ק"ד
תהילים ק"ה
תהילים ק"ה הוא המזמור ה־105 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים ק"ה
תהילים קל"ה
תהילים קל"ה הוא מזמור בספר תהילים הפותח במילים: ” הַלְלוּיָה הַלְלוּ אֶת-שֵׁם ה' הַלְלוּ עַבְדֵי ה'" המזמור מפאר את גדולת הבורא ומעשיו, תוך ציון אירועים היסטוריים מיציאת מצרים וקריאה לקבוצות בעם ולעם כולו להלל את שם האל.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים קל"ה
תהילים קל"ו
תהילים קל"ו הוא המזמור ה-136 בספר תהילים, הנקרא בשם הלל הגדול.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים קל"ו
תהילים קי"ד
בצאת ישראל, מתוך הגדת נירנברג הראשונה, 1449 בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל (או בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם) הוא מזמור בתהילים.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים קי"ד
תהילים ל"ב
תהילים ל"ב הוא המזמור ה-32 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים ל"ב
תהילים ח'
תהילים ח' הוא המזמור השמיני בספר תהילים, הפותח במילים: לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים ח'
תהילים כ"ט
"מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים" הוא המשפט הפותח בספר תהילים פרק כ"ט, הוא מזמור שבח לה'.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים כ"ט
תהילים כ"ז
לדוד ה' אורי וישעי הוא מזמור מ, ונוהגים לאומרו ברוב קהילות ישראל בסיום תפילת שחרית ומנחה, ונקרא לרוב לפני תחילת ערבית של חול, פרק זה נקרא מתחילת חודש אלול עד יום הושענא רבה.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים כ"ז
תהילים כ"ב
למנצח על אילת השחר הוא מזמור בתהילים (מזמור כ"א בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה), הקרוי על שם הפסוק הפותח אותו.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים כ"ב
תהילים י"ט
תהילים י"ט הוא המזמור ה-19 בתהילים (מזמור י"ח בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים י"ט
תהילים י"ח
תהילים י"ח הוא המזמור ה-18 בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-17).
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים י"ח
תהילים י"ב
תהילים י"ב הוא המזמור השנים עשר של ספר תהילים.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ותהילים י"ב
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א וליל הסדר
ברכת אלוהי נשמה
ברכת אלוהי נשמה היא אחת מברכות השחר הנאמרות בכל יום קודם תפילת שחרית.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א וברכת אלוהי נשמה
ברכת שהכל נהיה בדברו
"על החלב... אומר שהכל". למרות שהחלב נוצר על ידי אכילת ירק של בעל חיים, אין הוא נחשב ש"גידולו מן הארץ" ברכת "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" היא אחת מברכות הנהנין שיש לברך לפני האכילה.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א וברכת שהכל נהיה בדברו
דינא דמלכותא דינא
דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות – דין (הוא)) הוא כלל הלכתי במשפט העברי הקובע שיש תוקף הלכתי-משפטי לחוקיו של ממשל השולט במדינה מסוימת, ולא רק לחוקי המשפט העברי המקובל.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ודינא דמלכותא דינא
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א והפטרה
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
לִרְאוֹת ספרי הגר"א והלכות ליל הסדר
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א והגאון מווילנה
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א והדלקת נרות חנוכה
ויאהב אומן
כתב יד מן המאה ה-14. וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן (מקובל גם השם הכללי קרובות לפורים או קרובץ לפורים) היא קרובת י"ח לפורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א וויאהב אומן
כד יתבין ישראל
כד יתבין ישראל הוא שיר יהודי נפוץ בעולם היהודי.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א וכד יתבין ישראל
יעקב משה מסלונים
רבי יעקב משה מסלונים (1779 - 1849) היה בנו של מייסד חקר האגדה והמדרשים אברהם וילנר ושרה בת נח מינדס, ונכדו של הגאון מווילנה.
לִרְאוֹת ספרי הגר"א ויעקב משה מסלונים
אזכור
ידוע גם בשם מעשה רב.